top of page

בהגווד גיטה והרלוונטיות לחיים שלי ושלנו

עודכן: 13 בפבר׳


למי שלא מכיר הבהגווד גיטה הוא אחד מכתבי הקודש ההינדים הנודעים ביותר אשר נכתב בין המאה השנייה לחמישית לפנה"ס. לאחר קריאת חלקים מתוך הבהגווד גיטה, נתבקשתי במסגרת לימודי הוראת היוגה, לחקור את הרלוונטיות של הטקסט לחיים שלי אולי תמצאו בקריאה משהו מהחיים שלכם/ן : )


ארג'ונה עוצר לפני הקרב, מסתכל, מתבונן על 2 הצבאות ורואה אנשים. ליבו נמלא צער. הוא שואל- מה הטעם לחיים, אם האנשים שחיים, מוכנים לתת את חייהם ואת כל רכושם לטובת קרב? איך נהרוג את הקרובים לנו? איך אהרוס את השושלת? למה להרוג בגלל חמדנות? אני נבוך. אני לא מבין את נתיב הדארמה. אני פונה אליך קרישנה, אל עליון, אמור לי מה הנתיב שבו עליי לבחור, אנא הדריכני.


רלוונטיות לחיים- במצבים בהם אני לא יודעת "באיזה קרב" לבחור? באיזו עשייה, במה להתמקד ובמה לזנוח, מתוך שפע האפשרויות, מותר וחשוב להרגיש בילבול, לעצור ולהתבונן במבוכה וברגשות הסוערים שקיימים בתוך הבילבול, לעצור ולבקש הדרכה, בירור עמוק עם העצמי, מהו הנתיב שבו עליי לבחור.

·

קרישנה עונה לארג'ונה- זקוף קומתך. רפיון הלב לא יאה לך. נטוש את חולשת הלב. החכם לא מקונן, לא על החיים ולא על המתים. צלול הדעת זוכר שהדרך של הנשמה עוברת מילדות, לבחרות, לזקנות ואז לגוף אחר. השמחה והצער הם כמו החום והקור, תישא אותם, דרך החושים תחווה אותם. מי שיציב בשמחה וגם בצער, ראוי לחיי נצח. הנשמה נצחית. הווה בכל, אין שינויים בה, היא יציבה וקדמונית. אינה נראית. אינה נתפסת ואינה משתנה. דרך היוגה היא דרך שאין מאמץ שווא. ואין בה נסיגה. אפילו מעט מהדארמה די בה להתיר מפחד גדול. מי שחווה הארה כזאת, ניכרת בו עצמיות נחושה. התעלה על שלוש הגונות ארג'ונה, היה חופשי מן השניות, היה נטוע תמיד באמת, היה חופשי מתאוות בצע היה מבוסס בעצמי. זכור כי רק הפעולה היא זכותך. אך לעולם לא פירותיה. אל יהיו פירות העבודה, הסיבה לביצועה. ואל תתקשר לאי פעילות. פעל את פעולותיך בהיותך יציב ביוגה. הישאר שווה נפש בהצלחה ובכישלון. היוגה היא אמנות הפעולה.


רלוונטיות לחיים- במצבים בהם יש התלבטות של לעשות או לא לעשות, מחשש או מפחד של חוסר הצלחה, חוסר הרשמה, חוסר היענות, חוסר הירתמות או מחשש אחר, חוסר כסף, חוסר יכולת, חוסר משאבי זמן וכו'....בחר בדרך הפעולה, בין אם אצליח או לא, אין מאמץ שהוא מאמץ שווא. הפעולה שבחרת לעשות לאחר העצירה, לאחר הבילבול והמבוכה, הפעולה עצמה היא הזכות, היא הפרי והיא בהכרח לא לשווא.

איש היוגה דוחה את התשוקות, ושבע רצון רק בעצמי, הוא לא נבהל בעת צרה, ולא תאב שמחה. אין בו פחד וכעס, הוא לא חש התפעמות, ולא הכחשה, הוא כמו צב המכנס את חושיו בתוך שריונו, עצמיותו מרוסנת. הוא כמו ים שמתמלא תמיד במים זורמים אבל נשאר יציב וקבוע. הוא זוכה בשלווה ולא שואף להשביע את תשוקותיו. פעילות טובה מאי פעילות. הגוף לא יכון ללא פעילות. פעילות שנובעת מתוך ריסון חושים, ללא היקשרות לפירות המעשים. זו פעילות נעלה. הקורבן היא פעילות דארמית. עליך לפעול למען השגת הטוב לעדה. היוגי מתבונן ללא הרף על עצמו, בדד ישכון, מרסן את עצמו, חופשי מתשוקות, ונעדר רכוש. היוגי הוא מתון, הוא חי לפי דרך האמצע, הכובש את יצירו באכילה, בשינה ובעירות. עבורו היוגה תעביר ותבטל כל מצוקה. הכרתו מרוסנת, שקועה בעצמי בלבד. ללא תשוקה או תאווה. הוא יציב כמו להבת נר שדולק בחדר, שאין בה רוח. העצמי רואה את העצמי, דרך החושים כתודעה פנימית. כשהוא במצב הזה, הוא לא מטלטל, ולא מזדעזע, גם לא מצער עמוק. הנפש היא חסרת מנוח וקשה לרסנה. אבל אם תשקוד בתרגול ובפרישות- יושג הדבר. אני הוא הזמן. הגוף הוא השדה. היודע אותו הוא יודע השדה. ידיעת השדה ויודע השדה היא הידיעה.


רלוונטיות לחיים- בחירה בחיים בדרך של יוגה הם חיים של התבוננות בעצמי, במקסימום הזדמנויות במהלך היום, היוגי יוצא מהגוף ומביט בגוף מבחוץ, מביט בנפש מחוץ לנפש ובוחן אותה. הידיעה של העצמי שמסוגל להביט בגוף ולהביט בנפש, ולראותה בעיני הנצח והזמן היא ידיעה מאזנת. הגוף הוא השדה שעמו אנו פועלים בחיים האלו, בגילגול הזה.


מרפסת לגינה - הנוף שאני רואה בתרגול היומי
מבדד היוגי שלי- כפר החורש, עמק יזרעאל

בתמונה כאן- האשרם שלי :)


Comments


bottom of page