Self love is Self Care
- ella pressburger
- 4 ביוני 2024
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 5 בנוב׳
דוקאהה = אי נחת, אי סיפוק- אני לא שלמה עם מה שנמצא מולי, עם המציאות, אני רוצה לשנות את המציאות.
סוקאהה = שביעות רצון, נחת, לא רוצה לשנות את מה שיש כרגע.
טיפוח סוקאהה (או סנטושה- שביעות רצון והסתפקות) במהלך היום יום באמצעות הפניית תשומת הלב למה שיש בתוכנו- יציבה, מנח הגוף, הנשימה, מחשבות, רגשות, תחושות- ללא ביקורת פנימית, שיפוטיות, וללא מאבק, כמו גם הפניית תשומת הלב אל כל מה שפוגש אותנו או חודר אלינו מבחוץ - אנשים, סביבת עבודה, צלילים, רחשים, ריח וגם האוכל והשתייה.
כל התהליך הזה כמובן כרוך בכך שהתודעה שלנו מאומנת : )
תרגול, תרגול, תרגול.....
וגם עידון הולך וגדל של תשומת הלב ליותר ויותר אינפורמציה.
למדנו בתהליכי ההתפתחות שלנו בילדות, לדחות חלקים שונים בנו, וגם חלקים שונים בעולם,
לפעמים גם למדנו, לשים את עצמינו "אחרונים בתור" מסיבות שונות ומשונות.
ברגע ש"גילינו" או שהצלחנו לראות את זה, יצאנו מהאשלייה השגוייה הזאת! (שאנחנו "אחרונים בתור"...) וברגע ששמנו לב לכך - התופעה תתחיל לנוע ולהישתנות ונוכל לייצר תנועה הפוכה של: "טפח את ההיפך" (יוגה סוטרה- פאטאנג'לי) -כלומר, נתחיל לפתח ולטפח את עצמינו ולשים את עצמינו יותר גבוה בסדרי העדיפויות.
כדאי גם שנגיע לתקופות סטרס בחיים כאשר יש בידינו כלים עם דרכי ויסות שונים, שכוללים אהבה וטיפוח עצמי. מתוך כך, יהיו לנו משאבים נפשיים ופיזיים לדאוג ליקרינו, זאת עוד מוטיבציה חשובה לטיפוח אהבה עצמית.
כמה דרכים פשוטות יחסית שמצאתי לטפח self love
לשאול את עצמי- מה שלומי עכשיו?
להתעניין בעצמי, ולבדוק, מה שלומי עכשיו, איך אני מרגישה? ולתת רגע לתשובה להופיע.
גם אם אני מרגישה עכשיו קנאה, בהלה, חוסר נוחות, דאגה, לנסות ולהיות איתם,
עם הרגשות הללו, בלי להיאבק בהם או לדחות אותם. למצוא חמלה לעצמי גם כשאני לא בטוב, ולא להיות כל כך שיפוטית ביחס לעצמי. להיות סבלנית, חמה, אוהבת ומטפחת את ה well being שלי. כמו אמא טובה.
תנועה
באמצעים פשוטים - הליכה, הליכה בטבע- כי הטבע מרפא, פעילות על המזרן בבית, יוגה, ריקוד, ריצה או כל פעילות אחרת שעושה לך טוב. היוגה מועילה במיוחד בגלל השילוב של תרגילי נשימה ומדיטציה, ובגלל האופי של היוגה בה אין מטרה של להגיע לפרי/תוצאה מסויימת בתרגול- היוגה היא לא הישגית!
אכילה
אנחנו במילא אוכלים, אז למה שלא נאכל בצורה ששומרת עלינו. נשלב ירקות ופירות, נאכל עם תשומת לב לעצם זה שאנחנו אוכלים ולא נהיה בטלפון או בעיתון או בספר, אכילה מסודרת בלי נישנושים בין לבין.
למידה והתפתחות מתמדת
לימוד ממורים טובים, שהות עם אנשים שלהם אותו תחום עניין כמו שלנו.
קשרים קרובים
אינטימיות עם אנשים שיקרים לנו. לדבר. לשתף. לחשוב ביחד. להיחשף ולהיות פגיעים. אנחנו לא לבד בעולם.
מדיטציה/מיינדפולנס
להרגיש את הלך הרוח, את האיזורים המכווצים בגוף, לשים לב לאופן שבו אנחנו נושמים, למנח של הגב, של האגן בישיבה, בעמידה, בדיבור עם אנשים....להיות פחות תגובתיים ועם יותר תשומת לב ויצירת מרווח של הרהור וחשיבה לפני תגובה.
תרבות ואמנות
מרוממים אותנו- מוזיקה, שירה, הופעות, מחול, כל מה שמרומם. תיהנו מפלייליסט שעושה לכם טוב בלב ומתאים לתקופה הזאת ואולי תשירו באוטו בקול חזק או עם חברים או מקהלה או בבית תוך כדי בישול או ספונג'ה.
כתיבה
פריקה של המחשבות המבולגנות לתוך יומן מסע שלכם, של בית הספר של החיים, זה יכול להיות במחברת שלכם או במסמך של גוגל דוקס.
כדאי לכתוב גם את החלומות שלנו, הם שולחים לנו מסרים חשובים מהתת מודע וכדאי לחשוב על זה עם עוד מישהו/י.
הוקרת תודה
שומרת לנו על אנרגיה טובה של הסתפקות ושביעות רצון מכל מה שיש. ויש מלא על מה להודות על הגוף, על הנשימה, על הבגדים, האוכל, הבית, המשפחה, החברים, האויר, ציוץ הציפורים...
ניקיון/ אסתטיקה/יצירת הרמוניה בעיניים
לעצב. זה פשוט עושה לנו נעים בלב, ומה יותר חשוב מזה?! אולי פרחים באגרטל ואולי ניקיון אבק, טיאטוא, הזזת חפצים, עציצים, תמונות, יכולות לשמח ת'לב ולשמור על עצמינו באנרגיה טובה.
לנשום. לעבד. לנוח. לבהות. להרהר.
אולי זה הסעיף שהכי מאתגר את כולנו...
להיות בריק
בכלום
מקום נהדר שמתגלה גם כאפקטיבי ביותר! כי "פתאם" כשבאמת נחים /בוהים/שוהים... מתגלה תובנה עמוקה/רעיון חדש ממעמקי היצירה או המוזה.
להתנתק מהדיגיטלי
קשה כי כולנו "מכורים" ברמה כזאת או אחרת, לנסות להשתמש בנייד ככלי שישרת אותי ולא אני אותו או את המדיה.
לבלות
עם חברות וחברים, בנות דודות, בעל, ידידים, משפחה....הופעות, טיולים, תערוכות, ים, ארוחות, פיקניקים, מסעדות, שוטטות, סרטים.....
לענג את עצמך
אמבטיה ארוכה
היפנים טובלים באמבטיות משותפות או מעיינות, היהודים במקווה, ואנחנו כנראה נלך לאמבט טוב וארוך כשנרצה להעניק לעצמינו הפוגה ממתחים מצטברים.
טפיחות על הגוף או שיקשוק
לתת לעצמינו טפיחות על הגוף באיזורים שונים- על הראש, ידיים, שכמות, רגליים, אפשר ממש לסרוק את הגוף, ו/או- לשקשק/לנער את הגוף- שכמות, ידיים ורגליים.
יחד עם כל הדברים שנוכל לעשות כדי לדאוג לעצמינו בשיגרה, חשוב גם שנלמד להיות עם העצב, הכאב, הכעס, היאוש, חוסר התקווה, הפחד, הקנאה, הלבדות, השיעמום וכו.... כי גם הם חלקים בנו. נקבל גם אותם ולא במאבק או דחייה. נהיה איתם, כשיבואו לבקר... ונזכור שהכל ארעי ומשתנה, וגם זה יעבור.
לסיום, שיר יפה:
נמסטה,
אלה
תגובות